היומן חוזר... יולי-אוגוסט 2017


יום ה' 06/07/2017. 11.30
אני לא הייתי מאמין אם הייתי קורא את זה, אבל יש כאן בחור צעיר שמעיין בספר פילוסופיה של סנקא... ומנגן באותו זמן במפוחית...

יום ב' 10/07/2017. 12.30
לפני כמה שנים התבקשתי למצוא תשובה לשאלה כיצד הגיע ספר בעברית - נקמת אבות/ יצחק שמי - לידיו של אורי אילן בכלא בדמשק, ועכשיו התבקשתי לגלות כיצד הגיע ספר בעברית של הסופר יגאל לב לאותו כלא, ובעמודו הראשון יש כיתוב בעברית עם שם בית הכלא ותאריך בשנת 1972, ותרגום שם הספר לערבית בכתב יד...

18/07/2017
אני מנצל את החופשה הזמנית שנכפתה עלי בגלל בעיות גב, כדי להתחיל להכין את הערב המתוכנן ב'פסטיבל מספרי סיפורים' - הרפתקאותיו של בלש ספרים.
וכך אפתח:
"בתחילת דרכי כמאתר ספרים הגדרתי את עבודתי כעבודתו של צייד. אני יודע להמתין בסבלנות במקום הנכון ובזמן הנכון, וכשהספר המבוקש עובר לידי, להתנפל עליו ולצוד אותו. במשך השנים התווספו לעבודתי אלמנטים הקשורים לעבודתו של בלש פרטי. גם התחקירים שערכתי ב'דף המידע' שלי, גם בקשות שהגיעו אלי לפתור כל מיני תעלומות היסטוריות הקשורות לספרים [לאן נעלמה התותבת של טרומפלדור, כיצד הגיע התנ"ך של וינגייט ללוחמים שהגנו על רמת נפתלי, מי תרגם את יהושע הפרוע, כיצד התגלגל ספר בעברית לתא הכלא של אורי אילן בדמשק ועוד], על חלקן אספר הערב.
אפתח בשני סיפורים קטנים מעולמו של בלש ספרים. הראשון - בקשה מוזרה במיוחד שביקש ממני אחד הנוכחים בסוף הרצאה שנתתי לפני קורס של חוקרי מס הכנסה. הסיפור השני - בקשה לספר שביקשה ממני מאזינה מבוגרת ברדיו, ספר אליו היא מאוד מתגעגעת, אבל לצערה היא לא זכרה ממנו שום דבר..."

30/07/2017
זהו. אני פורש. הגיע במייל. זה השיא הכי גבוה שאצליח להגיע אליו:
". איתמר. בזמן שחברותי העריצו זמרים כאלה ואחרים , אני הערצתי אותך..."


07/08/2017
מיומנו של סופר.
מיכל, השכנה מהקומה מתחת לדירתנו, ידעה שאני מתכוון להיות סופר, ולכן זה היה אך טבעי שהיא תבקש מסבה הסופר יוסף עוזיאל לתת לי ספר לקרוא. מסופר לסופר. כעבור כמה ימים קיבלתי ספר אפור שלא יכולתי לבטא את שמו - ז'אק משהו, ולא הבנתי דבר מתוכנו. "שעון הקיר העגול שבפרוזדור בית הבנק פריירה צלצל מחצית השעה. ששה לבלרים, הכפופים על דפי פנקסים גדולים, הרימו ראשיהם כמעט בבת אחת ונשאו עיניהם אל אדון צעיר, צהוב השפם שטייל בריוח שבין שולחנות הכתיבה כשידיו בכיסי מכנסיו..."
הייתי בן עשר. המלים והמשפטים שתיארו עולם יהודי בסאלוניקי הילכו עלי קסמים:
השנים עברו. בשנתיים האחרונות כתבתי רומן 'עד שנולדתי...', על תולדות משפחתי. רק תוך כדי הכתיבה גיליתי כי משפחתה של הנונה, סבתי האהובה, אידה לוי, הגיעה גם היא מסאלוניקי לטורקיה, ומשם לארץ ישראל.


10/08/2017
אני כבר לא אשן הלילה...
הנה הסיבה מדוע אני כל כך אוהב את דפי המידע שלי.
תוך כדי הכנת פרק על המשוררת אלישבע לקראת דף המידע הקרוב, נתקלתי במודעה הזאת, מאוגוסט 1924, המודיעה על פטירתה.
אלא מה?
אלישבע נפטרה בכלל בשנת 1949 בזמן ביקור בחמי טבריה.
עכשיו אני אחפש כל הלילה פרטים נוספים על הפרסום השגוי...